Be'er HaGolah Yoreh Deah 228 – באר הגולה יורה דעה רכח‏ – Shulchan Arukh

שו״ע

פירוש

דיני התרת נדרים, וההבדל שבין פתח לחרטה, והיאך נקרא על דעת רבים, וּבוֹ נ״א סְעִיפִים(א) מִי שֶׁנָּדַר וְנִתְחָרֵט, יֵשׁ תַּקָּנָה עַל יְדֵי חֲרָטָה, וַאֲפִלּוּ נָדַר בֶּאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם מֻמְחֶה, דְּגָמִיר וְסָבִיר, וְאִם אֵין יָחִיד מֻמְחֶה יֵלֵךְ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, וְהוּא דִּגְמִירֵי לְהוּ וּסְבִירֵי וְגַם יוֹדְעִים לִפְתֹּחַ לוֹ פֶּתַח, וְיַתִּירוּ לוֹ. וְהָאִדָּנָא אֵין מֻמְחֶה שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהַתִּיר בְּיָחִיד. (ב) אֵין לְאָדָם לְהַתִּיר לְכַתְּחִלָּה בִּמְקוֹם רַבּוֹ, וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ רְשׁוּת (רא״ש וְרַ״ן). {הַגָּה: וּמַתִּירִין ב׳ ג׳ נְדָרִים בְּיַחַד לוֹמַר לוֹ: מֻתָּר לְךָ. וְכֵן מַתִּירִין לְב׳ אוֹ לְג׳ אֲנָשִׁים בְּיַחַד, וְיוּכְלוּ לוֹמַר: מֻתָּר לָכֶם (בֵּית יוֹסֵף סוֹף סִימָן זֶה בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ״ן סִי׳ רע״ד) וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן זֶה סָעִיף מ״ו.} (ג) כֵּיצַד הִיא הַהַתָּרָה, יֹאמַר לוֹ ג׳ פְּעָמִים: מֻתָּר לְךָ, אוֹ שָׁרוּי לְךָ, אוֹ מָחוּל לְךָ, {בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיֹּאמַר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם),} וַאֲפִלּוּ מְעֻמָּד, וּבִקְרוֹבִים, וּבַלַּיְלָה, וּבְשַׁבָּת, אֲפִלּוּ אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ מֵאֶתְמוֹל לִשָּׁאֵל עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אוֹ לִבָּטֵל מֵעֹנֶג הַשַּׁבָּת. וְחֶרְמֵי צִבּוּר, נָהֲגוּ לְהַתִּיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. (ד) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּתִּירִין מְעֻמָּד, כְּשֶׁמַּתִּירִין עַל יְדֵי חֲרָטָה, בְּלֹא פֶּתַח. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְחָרֵט מֵעִקָּרוֹ, וְצָרִיךְ לִמְצֹא לוֹ פֶּתַח, צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְצָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל, דְּמָה שֶׁאֵינוֹ מִתְחָרֵט מֵעִקָּרוֹ הַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ תּוֹעֶלֶת בַּנֶּדֶר, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אוֹהֲבָיו רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ כְּגוֹן שֶׁיֹּאכַל עִמָּהֶם, אוֹ שֶׁיַּשִּׂיא בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ לְפִי דַּעְתָּם וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, וּבִשְׁבִיל הַנֶּדֶר נִמְלַט מֵהֶם וְלֹא הָיָה רוֹצֶה שֶׁלֹּא נָדַר, הִלְכָּךְ צָרִיךְ לִמְצֹא לוֹ פֶּתַח שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָּךְ הָיָה נִמְנָע מִלִּדֹּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אוֹהֲבָיו וְלַעֲבֹר עַל דַּעְתּוֹ. וְאִם הוּא מְשַׁקֵּר לְחָכָם, אֵין הַתָּרָתוֹ כְּלוּם. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ יִשּׁוּב דַּעַת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב. (ה) אָסַר עַל עַצְמוֹ הֲנִיַּת בְּנֵי הָעִיר, אָסוּר לְהַשְׁאִיל עַל נִדְרוֹ לְחָכָם מִבְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר. וְאִם נִשְׁאַל וְהִתִּיר לוֹ, הֲרֵי נִדְרוֹ מֻתָּר. (ו) נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִהְיֶה גַּבַּאי אוֹ נֶאֱמָן מֵהָעִיר, אֵינוֹ נִשְׁאָל לְחָכָם שֶׁבָּעִיר. (ז) מִי שֶׁנִּתְחָרֵט בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, אֵינוֹ צָרִיךְ פֶּתַח אֶלָּא שֶׁיִּשְׁאֲלֶנּוּ הֶחָכָם: אַתָּה חָפֵץ בְּנֶדֶר זֶה, וְהוּא אוֹמֵר: אֵינִי חָפֵץ בּוֹ, וּמִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁנָּדַרְתִּי וּמַתִּיר לוֹ. וּמִיהוּ צָרִיךְ שֶׁיִּתְחָרֵט בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, שֶׁהָיָה רוֹצֶה שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם; אֲבָל אִם אָמַר שֶׁעַתָּה הוּא מִתְחָרֵט, וְעַד עַתָּה הוּא חָפֵץ בַּמֶּה שֶּׁנָּדַר, לֹא הָוֵי חֲרָטָה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲקֹר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ. וְיִזָּהֵר הַנּוֹדֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁמִּתְחָרֵט מֵעִקָּרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָּרוּר לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה שֶׁלֹּא נָדַר מֵעוֹלָם, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הַהַתָּרָה הַתָּרָה וְהוּא בְּאִסוּר נֶדֶר כָּל יָמָיו. וְאִם אֵינוֹ מִתְחָרֵט, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ פֶּתַח לוֹמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ דָּבָר זֶה לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, וְנִמְצָא הַנֶּדֶר נֶעֱקָר מֵעִקָּרוֹ. וְכֵיצַד הוּא הַפֶּתַח, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר עַל דָּבָר אֶחָד, וּמַפְצִירִין בּוֹ הַרְבֵּה שֶׁיִּשָּׁאֵל עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁיַּפְצִירוּ בְּךָ כָּל כָּךְ, וְלֹא תּוּכַל לְהָשִׁיב פְּנֵיהֶם, לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, וְהוּא אוֹמֵר: כֵּן. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּחוֹזְרִין וְשׁוֹאֲלִין לוֹ אִם מִתְחָרֵט (מָרְדְּכַי פֶּרֶק שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם).} וַאֲפִלּוּ פֶּתַח שֶׁמִּגּוּף הַנֶּדֶר הָוֵי פֶּתַח, כְּגוֹן שֶׁהִדִּיר פְּלוֹנִי מִנְּכָסָיו אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי, וְעָבַר וַעֲשָׂאוֹ, פּוֹתְחִין לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל דְּבָרֶיךָ לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, וְהוּא אוֹמֵר: כֵּן. וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּצְרִיךְ שְׁנֵיהֶם פֶּתַח, וְגַם חֲרָטָה. {הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת מִן הַחֲרָטָה פֶּתַח, שֶׁלְּאַחַר שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּתְחָרֵט מֵעִקָּרָא, אוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁתִּתְחָרֵט, כְּלוּם נָדַרְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא. וְאָז מַתִּירִין לוֹ.} (ח) הַחֵרֶם, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא פֶּתַח וְלֹא חֲרָטָה. (ט) פּוֹתְחִין לוֹ לְאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, פּוֹתְחִין לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁלְּמָחָר יִהְיוּ אוֹמְרִים מָה רָאָה פְּלוֹנִי לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, וְנִמְצֵאתָ פּוֹגֵם בָּנֶיךָ; אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִפְרֹעַ לָהּ כְּתֻבָּתָהּ לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, וְהוּא אוֹמֵר: כֵּן. (י) נָדַר שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו לַחֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, פּוֹתְחִין לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל לֹא תִקֹּם (ויקרא יט, יח) אוֹ עַל לֹא תִשְׂנָא אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (ויקרא יט, יז), לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר. אֲבָל אֵין פּוֹתְחִין בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם לוֹמַר: אֵלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ מֵקֵל בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, שֶׁהַנּוֹדֵר הוּא כְּאִלּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר רַע בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין אָדָם חָצוּף לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָע בִּשְׁבִיל כָּךְ, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁהָיָה נִמְנָע, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אֱמֶת, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַנֶּדֶר נֶעֱקָר מֵעִקָּרוֹ. וּמִטַּעַם זֶה אֵין פּוֹתְחִין בְּהַהִיא דְּאִילּוּ יָדַעְתָּ דְּפוֹתְחִין פִּנְקַסְךָ וּמְמַשְׁמְשִׁין בְּעוֹבָדָךְ, וְלֹא בְּהַהִיא דְּכָל הַנּוֹדֵר רָאוּי לְדָקְרוֹ בְּחֶרֶב, וְלֹא בְּהַהִיא דְּכָל הַמְקַיְּמוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן. (יא) אֵין פּוֹתְחִין בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ לוֹמַר: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁיֹּאמְרוּ לְאָבִיךָ וּלְאִמְּךָ, רְאוּ גִּדּוּלִים שֶׁגִּדַּלְתֶּם, כַּמָּה בְּנֵיכֶם קַל בִּנְדָרִים, וְנִמְצֵאתָ מְזַלְזֵל בִּכְבוֹד אָבִיךָ וְאִמְּךָ, מֵהַאי טַעֲמָא שֶׁאֵינוֹ חָצוּף לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָע בִּשְׁבִיל כָּךְ. וּמֵהַאי טַעֲמָא אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד רַבּוֹ. אֲבָל פּוֹתְחִין לוֹ בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְאָבִיו וְאִמּוֹ, כְּגוֹן אִם הִדִּירָן מִנְּכָסָיו שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁאַתָּה חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר. (יב) אֵין פּוֹתְחִין אֶלָּא בְּדָבָר הַהֹוֶה וְרָגִיל, דְּשָׁכִיחַ טוּבָא, אֲבָל אֵין פּוֹתְחִין בְּמִלְּתָא דְּלֹא שָׁכִיחַ טוּבָא. כְּגוֹן אִם אָמַר: קוּנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִפְלוֹנִי אוֹ שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבֵית פְּלוֹנִי, וְנַעֲשָׂה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לוֹ, אוֹ אוֹתוֹ בַּיִת נַעֲשָׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין פּוֹתְחִין לוֹ לוֹמַר: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁיֵּעָשֶׂה פְּלוֹנִי תַּלְמִיד חָכָם אוֹ אוֹתוֹ בַּיִת נַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי פֶּתַח נֶעֱקָר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ, וּפֶתַח כָּזֶה אֵינוֹ עוֹקְרוֹ, שֶׁאַף אִם הָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עַל לִבּוֹ לֹא הָיָה נִמְנָע בִּשְׁבִילוֹ מִלִּדֹּר, כֵּיוָן דְּלֹא שְׁכִיחָא טוּבָא. {הַגָּה: וְכֵן מִיתָה לֹא שְׁכִיחָא, אֲבָל עֲנִיּוּת שְׁכִיחָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַגְּמָרָא פֶּרֶק ר״א וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ו׳). וְכֵן הֵרָיוֹן אִשָּׁה שָׁכִיחַ, וְלֹא מִקְרֵי נוֹלַד (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ו׳).} (יג) אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד, כְּגוֹן מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר קֹדֶם שֶׁחָרַב הַבַּיִת, וְחָרַב, אֵין פּוֹתְחִין לוֹ לוֹמַר: אִלּוּ יָדַעְתָּ שֶׁיֶּחֱרַב הַבַּיִת, כְּלוּם הָיִיתָ נוֹדֵר. אֲבָל פּוֹתְחִין לוֹמַר: אִלּוּ בָּא אָדָם בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר וְהָיָה מְשַׁקֵּר וְאוֹמֵר שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָרַב הַבַּיִת, כְּלוּם הָיִיתָ נוֹדֵר, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. {הַגָּה: הָא שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת מִן הַנּוֹלָד פֶּתַח כְּדֵי שֶׁיִּתְחָרֵט, דְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְחָרֵט רַק מִן הַנּוֹלָד וָאֵילָךְ. אֲבָל אִם מִתְחָרֵט מֵעִקָּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה מִכֹּחַ הַנּוֹלָד, מִקְרֵי חֲרָטָה וּמַתִּירִין לוֹ (מָרְדְּכַי רא״ס שֶׁהֵבִיא הַמָּרְדְּכַי פ׳ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם וְכֵן מַשְׁמָע מִסְמַ״ג וּבְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ו׳).} (יד) קֹדֶם שֶׁיַּתִּירוּ צָרִיךְ שֶׁיְּפָרֵט לָהֶם הַנֶּדֶר וְהַסִבָּה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נָדַר. וְאִם לֹא פֵּרֵט, אֵין הַתָּרָתָן הַתָּרָה. וּמִיהוּ כְּשֶׁיִּפְרֹט לְאֶחָד מֵהַמַּתִּירִין, סָגֵי. (טו) אֵין מַתִּירִין נֶדֶר שֶׁל דְּבַר אִסוּר, אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא אִסוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן לִשְׂחֹק. וְאִם הִתִּירוּ נֶדֶר שֶׁל שְׂחוֹק, יֵשׁ מַתִּירִין וְיֵשׁ אוֹסְרִים. {הַגָּה: וְאִם יֵשׁ מִכְשׁוֹל בְּנֶדֶר זֶה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּעֲבֹר בְּלֹא הַתָּרָה, מַתִּירִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּשְׁבוּעוֹת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וְהג״ה בִּסְמַ״ג). וְכֵן מִי שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק, וְנִשְׁתַּטָּה לִפְעָמִים, וּכְשֶׁשֹּׁוֹחֵק יִרְוַח לוֹ, מַתִּירִין לוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ״ן סִי׳ רפ״א). וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן רי״ז הַנּוֹדֵר שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק מַהוּ בִּכְלָלוֹ.} (טז) צָרִיךְ הַנּוֹדֵר לָבוֹא לִפְנֵי הַמַּתִּירִין, כְּשֶׁיַּתִּירוּ לוֹ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לִשְׁאֹל עַל נִדְרוֹ. {וּמַתִּירִין עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן (ר״ן פ״ק דִּנְדָרִים וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַיְּרוּשַׁלְמִי וריב״ש סי׳ ש״ע).} (יז) אֵין מַתִּירִין הַנֶּדֶר, עַד שֶׁיָּחוּל. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר ל׳ יוֹם מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְנִחַם, אֵינוֹ נִשְׁאָל עַד שֶׁיִּכָּנֵס אִיָּר. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְמִכְשׁוֹל הַנּוֹדֵר, אֵין מַתִּירִין לוֹ עַד שֶׁיָּחוּל. {וְכָל שֶׁכֵּן נוֹדֵר עַל תְּנַאי, שֶׁאֵין מַתִּירִין לוֹ עַד שֶׁיָּחוּל (תא״ו ני״ד).} וְהוּא הַדִּין לִמְנַדֶּה עַצְמוֹ עַל תְּנַאי, שֶׁאֵין מַתִּירִין לוֹ עַד שֶׁיָּחוּל הַנִּדּוּי. אֲבָל בַּהֲפָרַת הַבַּעַל, וְכֵן בְּהַתָּרַת חֶרְמֵי צִבּוּר, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיָּחוּל הַנֶּדֶר (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ״א וריב״ש וְעַיֵּן לְקַמָּן סִי׳ רל״ד סכ״ח). (יח) מִי שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ נָדַר שֶׁאִם לֹא יִפְרְעֶנּוּ חָמִיו קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַג הָעֲצֶרֶת בָּעִיר, וְהִגִּיעַ פֶּסַח וְלֹא פְּרָעוֹ, וְנִתְחָרֵט, אֵין מַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. וְנִרְאֶה לִי שֶׁטּוֹב שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ פַּעֲמַיִם, אַחַת אַחַר הַפֶּסַח, וְאַחַת אַחַר הָעֲצֶרֶת. (יט) מִי שֶׁנִּשְׁבַּע, אוֹ נָדַר, לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי תּוֹךְ שָׁנָה, מֵעַתָּה חָלָה עָלָיו הַשְּׁבוּעָה, וִיכוֹלִים לְהַתִּיר לוֹ מִיָּד. (כ) נָדַר עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוּ לְאוֹתוֹ שֶׁנָּדַר עַל דַּעְתּוֹ. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ הוֹדִיעוֹ, אֵין מַתִּירִין אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ כ״ב וְטוּר וְרא״ש), וְכֵן עִקָּר.} וְדַוְקָא שֶׁנָּדַר עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל שׁוּם טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ {בִּשְׁבִיל הַשְּׁבוּעָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיבָ״שׁ סי׳ קפ״ו וש״ע),} כְּמוֹ מֹשֶׁה שֶׁנָּדַר עַל דַּעַת יִתְרוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהִשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, {וְהַשְּׁבוּעָה הָיְתָה לְתוֹעֶלֶת יִתְרוֹ (ריב״ש סִימָן תס״א),} אֲבָל אִם מֵעַצְמוֹ נָדַר ע״ד חֲבֵרוֹ, יְכוֹלִים לְהַתִּיר לוֹ בְּלֹא דַּעְתּוֹ. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהִתִּיר לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁד אוֹתוֹ שֶׁעָבַר עַל נִדְרוֹ (מרדכי פ׳ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם בְּשֵׁם הַיְּרוּשַׁלְמִי ומהרי״ק שֹׁרֶשׁ נ״ב וְעוֹד פּוֹסְקִים). וְאִם כְּבָר מֵת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעוֹ, מַתִּירִין לוֹ כָּךְ, דְּשׁוּב לֵיכָּא חֲשָׁדָא (תְּשׁוּבַת רַמְבַּ״ן סִי׳ ר״ן).} וַאֲפִלּוּ נָדַר עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ, אִם בְּדִיעֲבַד הִתִּירוּ לוֹ בְּלֹא דַּעְתּוֹ, הַוְיָא הַתָּרָה, וְהוּא שֶׁפֵּרֵט הַנֶּדֶר וְיֵדַע הֶחָכָם שֶׁלְּתוֹעֶלֶת חֲבֵרוֹ נַעֲשָׂה. וּמִיהוּ הַבֵּית דִּין שֶׁנִּזְקָק לְכָךְ, רָאוּי לְיַסְרוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא הָוֵי הַתָּרָה. {הַגָּה: מֵאַחַר שֶׁעָשָׂה לוֹ טוֹבָה וְנִשְׁבַּע לוֹ מִשּׁוּם זֶה, אֲבָל אִם נִשְׁבַּע לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, וְלֹא עָשָׂה כֵן מִשּׁוּם טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַתִּירִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּלֹא דַּעְתּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אִם הִתִּירוּ לוֹ בְּדִיעֲבַד הָוֵי הַתָּרָה (כֵּן מַשְׁמָע במהרי״ק שֹׁרֶשׁ נ״ב בַּחֲלוּקָה ב׳).} וְאִם נִשְׁבַּע לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יָזוּז מֵעִיר פְּלוֹנִי, וְעָבַר וְיָצָא, מַתִּירִין לוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֲנָאָה שׁוּב לְמַשְׁבִּיעַ בַּדָּבָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין עָשָׂה לוֹ טוֹבָה לְלֹא עָשָׂה לוֹ טוֹבָה, לְעוֹלָם אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בִּידִיעָתוֹ. {הַגָּה: וְאִם מֵת אוֹתוֹ שֶׁנָּדַר עַל דַּעְתּוֹ, יָכוֹל לְהַתִּיר כָּךְ. מִיהוּ אִם הַשְּׁבוּעָה הָיְתָה לְתוֹעֶלֶת חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לָתֵת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה בִּלְתִּי רְשׁוּתוֹ, וְהָיָה לְתוֹעֶלֶת חֲבֵרוֹ, בָּאֵי כֹּחוֹ וְיוֹרְשָׁיו הֵם בִּמְקוֹמוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ״ן סי׳ רמ״ט). כָּל מָקוֹם שֶׁהַנִּשְׁבָּע קִבֵּל טוֹבָה מִן הַמַּשְׁבִּיעַ, אַף עַל גַּב שֶׁהַמַּשְׁבִּיעַ קִבֵּל יוֹתֵר טוֹבָה מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ הָכֵי מִקְרֵי הֲטָבָה. שֶׁהֲרֵי יִתְרוֹ קִבֵּל יוֹתֵר טוֹבָה מִמֹּשֶׁה שֶׁנָּשָׂא בִּתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הָכֵי מִקְרֵי הֲטָבָה (ריב״ש סי׳ ש״ע). יֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְצֹרֶךְ מִצְוָה מַתִּירִין נֶדֶר שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בְּלֹא דַּעַת חֲבֵרוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם התוס׳). אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁקִּבְּלוּ חֵרֶם אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּעוּ זֶה לָזֶה לִשָּׂא זֶה אֶת זוֹ, אֵין מַתִּירִין לְאֶחָד בְּלֹא דַּעַת חֲבֵרוֹ, דְּזֶה מִקְרֵי הֲטָבָה, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִשָּׂא חֲבֵרוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ מִשּׁוּם כָּךְ זֶה לָזֶה (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּשְׁבוּעוֹת ומהרי״ק שֹׁרֶשׁ נ״ב ומהר״מ פדוא״ה סִי׳ ע׳). אֲבָל אִם הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת שֶׁשּׂוֹנֵאת אוֹתוֹ וְנָתְנָה אֲמַתְלָא טוֹבָה לִדְבָרֶיהָ, מַתִּירִין לָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, דַּאֲפִילוּ אִם כְּבַר נִשְּׂאָה, הָאוֹמֶרֶת: מָאִיס עָלַי, חַיָּב לְהוֹצִיא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מהר״י ויי״ל סי׳ קל״ז קפ״ו). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִי׳ רל״ט מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ.} (כא) נֶדֶר שֶׁעַל דַּעַת רַבִּים, אֵין לוֹ הַתָּרָה בְּלֹא דַּעְתָּם. {הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין דַּאֲפִילוּ עִם דַּעְתָּם אֵין לְהַתִּיר לִדְבַר הָרְשׁוּת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ״ן וְהָרַשְׁבָּ״א וּסְמַ״ג וריב״ש), וְכֵן נָכוֹן לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה,} אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מִצְוָה בְּהַתָּרָתוֹ. {הַגָּה: מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס חֲבֵרוֹ לְבֵיתוֹ, וְיֵשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּבֵיתוֹ, מִקְרֵי דְּבַר מִצְוָה וּמַתִּירִין לוֹ שֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים (סְמַ״ג וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וֶהֱבִיאוֹ מהרי״ק שֹׁרֶשׁ כ״ב וּתְשׁוּבַת ר״י) וְכֵן לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ (תְּשׁוּבַת מיי׳), אוֹ מִשּׁוּם צָרְכֵי רַבִּים, מִקְרֵי דְּבַר מִצְוָה לְהַתִּיר בִּשְׁבִילָם נֶדֶר שֶׁהֻדַּר עַל דַּעַת רַבִּים (ריב״ש סי׳ תס״א). וְכֵן לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ (רשב״ץ). וְדַוְקָא אִם אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּלֹא הַתָּרַת הַנֶּדֶר (שָׁם במהרי״ק). וְאִם אוֹתָן הָרַבִּים אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לְהַתִּיר לוֹ, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה אֵין מַתִּירִין לוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריב״ש ומהר״מ פדוא״ה סי׳ ס״ב) מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מֵאָבִיו, וּמִתְחָרֵט, מִקְרֵי דְּבַר מִצְוָה וּמַתִּירִין לוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ״א).} וְאֵין נִקְרָאִים רַבִּים בְּפָחוֹת מִג׳, וּכְגוֹן שֶׁיִּפְרֹט אוֹתָם: עַל דַּעַת פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, אֲבָל אִם אָמַר, סְתָם: עד״ר, יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נָדַר בִּפְנֵי ג׳, אֲפִלּוּ לֹא פֵּרֵט אוֹתָם, אֶלָּא אָמַר, סְתָם: עַל דַּעַת רַבִּים, אֵין לוֹ הַתָּרָה. דְּמִסְתָמָא עַל דַּעַת רַבִּים, אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, קָאָמַר. {הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם נִשְׁבַּע סְתָם, וְיָדַעְנוּ עַל מִי נִתְכַּוֵּן, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דַּעַת הַקָּהָל אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דַּעַת ג׳ רַבָּנִי הָעִיר, וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה רַבָּנִים, שֶׁבְּוַדַּאי לְאֵלּוּ נִתְכַּוֵּן, מִקְרֵי עַל דַּעַת רַבִּים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריב״ש). יֵשׁ אוֹמְרִים ד׳ שֶׁנִּשְׁבְּעוּ יַחַד לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד, מִקְרֵי עַל דַּעַת רַבִּים, דְּכָל אֶחָד נִשְׁבַּע לְג׳ חֲבֵרָיו, וְעַל דַּעְתָּן נִשְׁבַּע (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ קס״ב). וְעַיֵּן לְמַטָּה סָעִיף ל׳. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּנֶדֶר עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁהִתִּירוּ בְּדִיעֲבַד, הֻתַּר (שָׁם שֹׁרֶשׁ נ״ב בְּשֵׁם הר״ר אֲבִיגְדוֹר). וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה, כִּי אִם בִּשְׁעַת הַדַּחַק וְיֵשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א). אִם נִשְׁבַּע עַל דַּעַת רַבִּים בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבֵרָה, מֻתָּר לְהַתִּיר לוֹ בְּלֹא דַּעְתָּם, כִּי אֵין דַּעַת רַבִּים מַסְכֶּמֶת בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבֵרָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הר״ן סי׳ מ״ב). מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי כִּי אִם בִּרְשׁוּת שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נְקוּבִים בִּשְׁמוֹתָם, לֹא מִקְרֵי עַל דַּעַת רַבִּים, דְּאַדְרַבָּה אֵלּוּ הָרַבִּים דְּנָקַט לְהָקֵל עָלָיו לַעֲשׂוֹת בִּרְשׁוּתָם בְּלֹא הַתָּרָה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (גַּם זֶה בְּבֵית יוֹסֵף רֵישׁ דַּף רע״ג בְּשֵׁם הר״ן סי׳ י״ז).} (כב) נֶדֶר שֶׁנָּדַר מֵעַצְמוֹ עַל דַּעַת אֶחָד אוֹ עַל דַּעַת שְׁנַיִם, יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה אֲפִלּוּ בְּלֹא דַּעְתָּם. {הַגָּה: מִיהוּ אִם נִשְׁבַּע אוֹ נָדַר עַל דַּעַת הַמָּקוֹם, דִּינוֹ כְּנֶדֶר שֶׁעַל דַּעַת רַבִּים (ר״ן פ׳ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם וריב״ש סִימָן תל״ו בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן וְהָרַשְׁבָּ״א). וְיֵשׁ מְקִלִּין אִם נִשְׁבַּע לִדְבַר הָרְשׁוּת (שָׁם בהר״ן בְּשֵׁם י״א).} (כג) נָדַר שֶׁהֻדַּר בָּרַבִּים, יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה מֵאַחַר שֶׁלֹּא אָמַר עַל דַּעְתָּם. (כד) בַּעַל מֵפֵר נֶדֶר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ עַל דַּעַת רַבִּים, וַאֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת. (כה) נְדָרִים וַחֲרָמִים שֶׁמַּטִּילִין הַקָּהָל, לֹא מִקְרֵי עַל דַּעַת רַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ עַל דַּעַת הַמָּקוֹם {וְעַל דַּעַת הַקָּהָל (תוס׳ וְעוֹד פּוֹסְקִים),} וְיֵשׁ לָהֶם הַתָּרָה בְּלֹא פֶּתַח וַחֲרָטָה, וְאֵין צָרִיךְ לֹא יָחִיד וְלֹא ג׳ הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵין גְּזֵרָה וְנִדּוּי עַל כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל גְּזֵרָתָם. הִלְכָּךְ נוֹדְרִין וּמַתִּירִין הֵם בְּעַצְמָם {אֲפִלּוּ הִזְכִּירוּ שְׁבוּעָה עִם הַחֵרֶם (תְּשׁוּבַת הָרא״ש).} וְאִם הִתְנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַתִּירוֹ, אוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל דַּעַת הַקְּהִלּוֹת הָרְחוֹקוֹת, וְכֵן אִם הוֹסִיפוּ בְּחֵרֶם עַל מִנְהָגָם הָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן הַתְרָעוֹת אוֹ נֹאדוֹת נְפוּחִים אוֹ כִּבּוּי נֵרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָאֵלּוּ, גַּלְיָא דַּעְתַּיְיהוּ דִּלְהַחֲמִיר בָּאוּ וְאֵינוֹ נִתַּר כִּשְׁאָר חֲרָמוֹת, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁאֵלָה. וְאִם הֻחְרַם אוֹ הֻדַּר עַל דַּעַת רַבִּים, אֵין לוֹ הַתָּרָה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ הִתְנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ הַתָּרָה, אֲפִלּוּ הָכֵי יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהַתִּירוֹ. וְאִם הֶחֱרִימוּ שֶׁלֹּא לְהַתִּירוֹ, מַתִּירִין חֵרֶם הָאַחֲרוֹן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַתִּירִין חֵרֶם הָרִאשׁוֹן (תְּשׁוּבַת הָרא״ש כְּלָל ה׳ סִימָן ז׳). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רכ״ט.} (כו) אֵין נִדְרֵי צִבּוּר נִתָּרִים, אֶלָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא, אֲבָל לֹא עַל מַה שֶּׁעָבַר. (כז) אֲפִלּוּ לֹא בְּטֵלָה הַסִבָּה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ תִּקְּנוּ וְהֶחֱרִימוּ, אִם רָצוּ לְהַתִּיר, מַתִּירִין וְאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁקָּבְעוּ לְהֶמְשֵׁךְ הַתַּקָּנָה, וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא זְמַן הַנֶּדֶר וְלֹא חָל הַנֶּדֶר, יְכוֹלִים לְהַתִּיר. {וִיכוֹלִין לְהַתִּיר קְצָתוֹ וּלְהַנִּיחַ קְצָתוֹ (ריב״ש סי׳ קנ״ה ורפ״ב).} (כח) אִם הָיְתָה הַהַסְכָּמָה גָּדֵר לְרַבִּים, אוֹ סְיָג לַתּוֹרָה וְלִדְבַר מִצְוָה, אֵינָם יְכוֹלִים לְהַתִּירוֹ. וְכֵן בְּנֶדֶר שֶׁל שְׂחוֹק (שָׁם וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ״א). (כט) יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם קָהָל אֶחָד עָשׂוּ הַסְכָּמָה בְּחֵרֶם, לְמִגְדַּר מִלְּתָא, וְהָלְכוּ קְצָתָם לְעִיר אַחֶרֶת לָדוּר וְאֵין דַּעְתָּם לַחֲזֹר, אִם הַפִּרְצָה הַהִיא מְצוּיָה שָׁם, חַיָּבִין לְהִתְנַהֵג בַּנֶּדֶר שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּעִירָם הָרִאשׁוֹנָה, וְאִם עָבְרוּ הֲרֵי הֵם עֲבַרְיָנִים. {הַגָּה: וְלָכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִמָּקוֹם שֶׁנּוֹהֵג חֵרֶם רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹן שֶׁלֹּא לִשָּׂא ב׳ נָשִׁים לְמָקוֹם שֶׁמְּקִלִּין, אָסוּר לוֹ לִשָּׂא ב׳ נָשִׁים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הר״ן סִימָן מ״ח).} (ל) צִבּוּר שֶׁהִסְכִּימוּ עַל עִנְיָן אֶחָד, וְנִשְׁבְּעוּ כָּל אִישׁ מֵהֶם עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ רָצוּ לְהַתִּיר, אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּתְחָרְטוּ כֻּלָּם, וְיִמְצְאוּ פֶּתַח לִשְׁבוּעָתָם, כִּשְׁאָר שְׁבוּעוֹת דְּעַלְמָא, וְיַתִּירוּ לָהֶם ג׳ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מִבְּנֵי הָעִיר. וְאִם פִּתְחָם וַחֲרָטָתָם שָׁוָה, אַחַת לְכֻלָּם, יְכוֹלִים הַמַּתִּירִים לְהַתִּיר לְכֻלָּם יַחַד; וְאִם לָאו, מַתִּירִין לְכָל אֶחָד כְּפִי פִּתְחוֹ וַחֲרָטָתוֹ. {הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל כָּתַבְתִּי דְּיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דִּכְהַאי גַּוְנָא מִקְרֵי נִשְׁבַּע עַל דַּעַת רַבִּים (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ קפ״ב), מִיהוּ יֵשׁ חוֹלְקִין סְבִירֵי לְהוּ דְּכָל אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לְהִתְחָרֵט וְלִשְׁאֹל עַל נִדְרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרָיו מִתְחָרְטִין (ריב״ש סִימָן תס״ב).} (לא) קָהָל שֶׁרוֹצִים לְהַתִּיר הַסְכָּמָה בְּחֵרֶם וְיֵשׁ מוֹחִים, הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, שֶׁאִם הָרֹב מַסְכִּימִים לְהַתִּיר, מַתִּירִין, מִי שֶׁלֹּא הִסְכִּים בְּהַתָּרָה, לְדִידֵיהּ לֹא הֻתַּר (תְּשׁוּבַת הָרא״ש כְּלָל ז׳ סִימָן ה׳). {וְאִם נָתְנוּ רְשׁוּת לְטוֹבֵי הָעִיר, הֵם בִּמְקוֹם כָּל הַקָּהָל (שָׁם כְּלָל ה׳).} (לב) כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לִנְהֹג עִם הָעוֹבֵר עַל הַסְכָּמַת הַקָּהָל כְּדִין מֻחְרָם, יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר שֶׁעַל דַּעַת הַמִּנְהָג הַזֶּה הֵם מְתַקְּנִים. {אִם לֹא שֶׁהִתְנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ דִּין מֻחְרָם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר״ן).} (לג) הַנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בְּתַקָּנַת הַקָּהָל, הָוֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל כָּרְחוֹ חָל עָלָיו תַּקָּנַת הַקָּהָל, וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כְּמוֹתָם נִכְשָׁל בְּחֵרֶם תַּקָּנָתָם. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ נִשְׁבַּע עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ עָלָיו חֵרֶם, חַיָּב לְהַגִּיד (מהרי״ק שֹׁרֶשׁ ק״י). וְלֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לוֹמַר: לֹא שָׁמַעְתִּי הַחֵרֶם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ כְּלָל אֲפִלּוּ הָכֵי חָל חֵרֶם הַצִּבּוּר עַל כָּל אָדָם (מָרְדְּכַי רֵישׁ פ״ג דִּשְׁבוּעוֹת וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן). וְצִבּוּר שֶׁגָּזְרוּ חֵרֶם עַל כָּל בְּנֵי עִירָם, כֻּלָּם בַּכְּלָל, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁאֵין נוֹתְנִין מִסִּים (תְּשׁוּבַת הָרא״ש כְּלָל ו׳ סִי׳ כ״ט). וְאָסוּר לַעֲבֹר עַל חָמְרֵי הַמָּקוֹם, כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּתְחוּם הָעִיר (מָרְדְּכַי פ׳ כָּל הַבָּשָׂר). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן של״ד מִדִּין חֶרְמֵי צִבּוּר.} (לד) אִם מִקְצָת הַקָּהָל מוֹחֶה בַּהַסְכָּמָה, כֵּיוָן שֶׁהֵם מִעוּט אֵינוֹ מוֹעִיל הַמְחָאָתָן. (לה) אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁבִּיעַ הַנּוֹלָדִים אַחַר זְמַן, אֲבָל נִדּוּי וְחֵרֶם חָל עַל דּוֹרוֹת הַבָּאִים. {הַגָּה: קָהָל שֶׁגָּזְרוּ חֵרֶם עַל אֵיזֶה דָּבָר, וְקֹדֶם שֶׁהִתִּירוּ חֵרֶם הָרִאשׁוֹן גָּזְרוּ וְתִקְּנוּ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא נֶגֶד חֵרֶם הָרִאשׁוֹן, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין הַחֵרֶם הַשֵּׁנִי חָל כְּלָל (הרא״ש כְּלָל ה׳). וְיֵשׁ מַחְמִירִין (שָׁם כְּלָל ו׳). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רל״ח סָעִיף ט״ז.} (לו) מִי שֶׁנָּדַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה כִּשְׁאָר נְדָרִים. (לז) הַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ חֲבֵרוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתוֹ, צָרִיךְ שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ ג׳ הֶדְיוֹטוֹת; אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה, כְּשֶׁנִּשְׁבַּע, שֶׁיּוּכַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי לְהַתִּירוֹ (ריב״ש וְרַמְבַּ״ן סִי׳ רפ״ח ור״ן פֶּרֶק נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה). {וְעַיֵּן לְקַמָּן סי׳ רל״א.} (לח) נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת פְּלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לוֹ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי רְשׁוּת, הֻתַּר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. (לט) הַנִּשְׁבָּע לִפְרֹעַ לַחֲבֵרוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי, יָכוֹל לְהַתִּירוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, שֶׁיֹּאמַר: הֲרֵינִי כְּאִלּוּ הִתְקַבַּלְתִּי. אֲבָל לְהַאֲרִיכוֹ וְשֶׁיַּעֲמֹד בְּחִיּוּבוֹ, לָאו כָּל כְּמִנֵּיהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה שֶׁיּוּכַל לְהַאֲרִיכוֹ {וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן רל״ב.} (מ) אָב שֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַלְווֹת כִּי אִם בִּרְשׁוּת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, מֻתָּר לְהַלְווֹת בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם {וְעַיֵּן לְעֵיל סי׳ רט״ז).} (מא) הַנִּשְׁבָּע לִפְרֹעַ לַחֲבֵרוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי אוֹ לְהַזְמִין בִּתּוֹ לְנִשּׂוּאִין לִזְמַן פְּלוֹנִי, עוֹבֵר, {לְאַחַר זְמַן,} בְּכָל יוֹם עַל שְׁבוּעָתוֹ, {הוֹאִיל וְהָיָה מְחֻיָּב בְּלֹא שְׁבוּעָה (וּבְסִימָן זֶה בְּבֵית יוֹסֵף תִּמְצָא מְבֹאָר).} אֲבָל אִם נִשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּיוֹם פְּלוֹנִי, {וְלֹא הָיָה מְחֻיָּב בְּדָבָר בְּלֹא שְׁבוּעָה זוֹ,} וְעָבַר הַיּוֹם, שׁוּב אֵין חִיּוּב שְׁבוּעָה עָלָיו, וְלוֹקֶה עַל שֶׁעָבַר שְׁבוּעָתוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּב לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ דָּבָר מִכֹּחַ שְׁבוּעָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק וְאוֹמֵר שֶׁעֲדַיִן הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ מִכֹּחַ הַשְּׁבוּעָה {וְעַיֵּן בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן ע״ג.} (מב) נָדַר לְהִתְעַנּוֹת אוֹ לִצְדָקָה, יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה עַל יְדֵי פֶּתַח וַחֲרָטָה, וְהוּא שֶׁלֹּא בָּאָה הַצְּדָקָה לְיַד גַּבַּאי. וְאִם נָתַן מִקְצָת, יָכוֹל הוּא לְהִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁאָר. (מג) נִשְׁבַּע לָתֵת בִּתּוֹ לִפְלוֹנִי לְאִשָּׁה לִזְמַן פְּלוֹנִי, וּבְתוֹךְ הַזְּמַן קִלְקֵל הַמְּשֻׁדָּךְ (פֵּרוּשׁ הַמִּזְדַּוְּגִין עַצְמָם יִקָרְאוּ מְשֻׁדָּכִים מֵעִנְיַן וּמְצֶאןָ מְנוּחָה (רוּת א, ט) כִּי תִּרְגּוּם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ (שׁוֹפְטִים ה, לא) וּשְׁדִיכַת אַרְעָא) מַעֲשָׂיו, פָּטוּר הַלָּה מִשְּׁבוּעָתוֹ. וְהוּא הַדִּין אִם הֵמִירָה אֲחוֹת הַמְּשֻׁדָּךְ. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא אִם נִשְׁאַר בְּקִלְקוּלוֹ, אוֹ שֶׁבָּא לְבֵית דִּין בְּעוֹדוֹ בְּקִלְקוּלוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּשֵׂא לוֹ, כְּגוֹן שֶׁהֵמִיר דָּתוֹ, אֲבָל אִם חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְאַחַר כָּךְ בָּא הַנִּשְׁבָּע לְבֵית דִּין, צָרִיךְ הַתָּרָה לִשְׁבוּעָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הַקְּנָס שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ אִם יַעֲבֹר, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הַתָּרָה לִשְׁבוּעָתוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּשְׁבוּעוֹת דְּלֹא כְּבֵית יוֹסֵף וְעַיֵּן בתשוב׳ הָרַב סִי׳ ק׳ שְׁאֵלָה י״ד). אֲבָל אִם בָּא לְבֵית דִּין בְּעוֹדוֹ בְּקִלְקוּלוֹ, אֲפִלּוּ הַתָּרָה לֹא צָרִיךְ, דְּהָא אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּנָּשֵׂא לְמוּמָר, וּמֵאַחַר דְּהֻתַּר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, הֻתַּר לְעוֹלָם אַף אִם יַחֲזֹר בּוֹ אַחַר כָּךְ, וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר (שם).} (מד) שְׁנַיִם שֶׁנָּדְרוּ לָלֶכֶת יַחַד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תּוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים, וְהָאֶחָד מִתְעַכֵּב, חֲבֵרוֹ פָּטוּר {וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן רל״ו.} (מה) הַמְנַדֶּה עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא אִם יַעֲשֶׂה כָּךְ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּרָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, לָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּנַדּוֹת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, עַל שׁוּם דָּבָר. {הַגָּה: וְאִם כְּבַר נָדַר כָּךְ, אֵין לְהַתִּירוֹ אֶלָּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, כְּדִין נֶדֶר שֶׁהֻדַּר עַל דַּעַת רַבִּים (מהר״ם מִפַּדָּוואָה סי׳ י׳). וְכֵן נֶדֶר שֶׁנָּדַר בִּשְׁעַת צָרָה, אֵין לְהַתִּיר אֶלָּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ נֶדֶר עַל דַּעַת רַבִּים (ב״ז סִימָן רע״ז וּתְשׁוּבַת מהרי״ל סי׳ רי״ג). וּמִיהוּ אִם הִתִּירוֹ בְּדִיעֲבַד, מֻתָּר (ד״ע), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּנֶדֶר שֶׁעַל דַּעַת רַבִּים.} (מו) מַתִּירִים כַּמָּה נְדָרִים לְאִישׁ אֶחָד, אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר אֶחָד; וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים, בְּהֶתֵּר אֶחָד. וְהָנֵי מִלֵּי דִּלְאִישׁ אֶחָד סָגֵי בְּהֶתֵּר אֶחָד, בִּנְדָרִים מְחֻלָּפִים, אֲבָל מִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר אֶחָד פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, צָרִיךְ הַתָּרָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. (מז) אִם צִוָּה הַשַּׂר שֶׁלֹּא יַחֲרִימוּ שׁוּם חֵרֶם כִּי אִם בְּהַסְכָּמַת רְאוּבֵן, וְאִם הֶחֱרִימוּ שֶׁיְּהֵא מְבֻטָּל, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱרִימוּ הַקָּהָל שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמַת רְאוּבֵן, חָל הַחֵרֶם. {הַגָּה: וְאִם צְרִיכִין לַעֲבֹר מִכֹּחַ גְּזֵרַת הַמַּלְכוּת, אֵין אִסּוּר בַּדָּבָר. וּמִכָּל מָקוֹם הַחֵרֶם בְּתָקְפּוֹ כְּשֶׁיַּעֲבֹר גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ לָהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחָם וּלְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל הַצִּוּוּי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריב״ש). וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן של״ד.} (מח) הַנִּשְׁבָּע לִפְרֹעַ לַחֲבֵרוֹ מָנֶה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, חַיָּב לִפְרֹעַ בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן. (מט) קָהָל שֶׁהֶחֱרִימוּ שֶׁיִּפְרְעוּ חוֹבוֹתֵיהֶם, וְיִבְנוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת מֵהַמָּעוֹת שֶׁיִּגְבּוּ מֵהָרִבִּית שֶׁיַּחֲזִירוּ לָהֶם הָעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁגָּבוּ הָרִבִּית מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵין בּוֹ כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹבוֹתֵיהֶם, יִתְּנוּ מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. (נ) לָשׁוֹן מְסֻפָּק בְּהַסְכָּמָה בְּחֵרֶם, נִדּוֹן כְּפִי מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ רֹב הַקָּהָל שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם בִּשְׁעַת הַחֵרֶם. {הַגָּה: וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהַצִּבּוּר מְחֻלָּקִים בּוֹ בְּעִנְיַן תַּקָּנָתָם וְחֵרֶם שֶׁלָּהֶם. וְאִם הִתְנוּ שֶׁכָּל לָשׁוֹן הַמְסֻפָּק יְהֵא נִדּוֹן עַל פִּי פְּלוֹנִי, לֹא יוּכַל לָדוּן עַל פִּי אֹמֶד דַּעְתּוֹ, אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ מִלְּשׁוֹן הַהַסְכָּמָה וְהַתַּקָּנָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיבָ״שׁ בח״מ סִימָן ט״ו בְּשֵׁם תשו׳ רשב״א). קָהָל שֶׁגָּזְרוּ חֲרָמוֹת שֶׁאֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּם, אֵין צְרִיכִין לְקַיְּמָם (פִּסְקֵי מהרא״י סי׳ רנ״ב).} (נא) הֶתֵּר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֹנֶס, אֵינוֹ כְּלוּם. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) מימרא דרבא א״ר נחמן הלכתא פותחין בחרטה וכו׳ נדרים דף כ״ב ע״ב וכן פסק הרא״ש שם והרמב״ם בפ׳ ו׳
(ב) מימרא דרבי חייא בר אבא אמר רב עמרם בכורות דף ל״ו ול״ז הביאו הרא״ש בפ״ד דנדרים
(ג) טור ממימרא דרבינא שם וכ״פ הרא״ש בפסקיו ורבינו ירוחם בשם הרמ״ה
(ד) שם מירושלמי
(ה) שם והרא״ש בפסקיו מהא דאמרינן בבכורות דף ל״ז ע״א כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא ומי הוא בדורות הללו דגמיר וסביר כרב נחמן (ו) מסקנת הגמרא אעובדא דרבינא שם דף ח׳ ע״ב
(ז) רמב״ם בפ״ו מהלכו׳ שבועות מההוא עובדא דהא רבינא הוה תלמיד חבר לרב אשי כדאיתא שם (ח) טור
(ט) הרמב״ם בפ״ז מה״ש דין ה׳
(י) מימרא דאביי שם דף ע״ו ע״א
(יא) משנה שבת דף קנ״ז ע״א ונדרים דף ע״ז ע״ב
(יב) מסקנת הגמ׳ בנדרים שם
(יג) רבינו ירוחם כיון דבשבת כולם מקובצים ואם לא יתירו אז לא יוכלו להתירן (וב״י בא״ח סי׳ שמ״א בשם תשובת רשב״א ואגור) (יד) לשון טור מדברי הרא״ש שם בפסקיו מברייתא דר״ג ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ומפרש בגמ׳ דר״ג סבר אין פותחין בחרטה דמעקר נדרא בעינן ובעי עיונא אהכי ישב (טו) לשון הרמב״ם בפ״ז מהלכות נדרים מהירושלמי פרק ה׳ דנדרים והתוספתא (טז) תשו׳ הרשב״א וסיים שם כיון שהוא נהנה שהוא מן הדברים שאין מתמני׳ עליהם עובדי כוכבים והגרים וגם הצבור נהנין ממנו ממלאכתן שנעשית ע״י וכיון שהוא נהנה אינו נשאל לחכם שבעיר (יז) מסקנת הגמ׳ שם בנדרים דף ע״ז ע״א
(יח) הרא״ש והר״ן שם והכריחו כן מהגמרא
(יט) כ״כ הרא״ש בפ״ג דנדרים
(כ) מעובדא דההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא וכו׳ שם דף כ״א ע״ב וכ׳ שם הרא״ש דפתח זה לא הוי נולד כי מצוי הוא שיקפידו קרוביו ואוהביו של אדם על מה שנדר
(כא) מעובדא דביתהו דאביי וברייתא מעשה באדם א׳ וכו׳ שם דף כ״ג ע״א
(כב) בפי׳ רש״י בעירובין דף ס״ד ע״ב ובכמה דוכתי והמרדכי בפ״ב דשבועות בשם הר״מ שהסכים לדברי רש״י ור׳ יוסף בכור שור שלא להתיר שום נדר בלא פתח וחרטה (כג) הרמב״ן במשפטי החרם וכרשב״א בתשובה וש״פ מעובדא דרב הונא דאפקה ההיא איתתא הזכרת ה׳ וכו׳ שם בנדרים דף ז׳ ע״ב (כד) משנה שם דף ס״ו ע״א
(כה) משנה שם דף ס״ה ע״ב (כו) משנה שם
(כז) משנה שם דף ס״ד ע״ב וכטעמיה דאביי שם בגמרא דכללא הלכ׳ כרבא לא איתמר אלא כי פליגי לענין דינא אבל לא היכא דפליגי בטעמא דמילתא ומשום דטעמיה מסתברא
(כח) ב״י מהספרי דאילו משום מצוה אחת לא חמיר לאינשי כולי האי וכמ״ש הרא״ש והר״ן
(כט) מסקנת הגמ׳ שם דף כ״ב ע״א
(ל) משנה שם וכרבא (לא) שם דף ס״ד ע״ב כחכמים ור׳ צדוק
(לב) ירושלמ׳ כתבוהו שם הרא״ש והר״ן
(לג) שם במשנה ומפרש שם בגמ׳ ע״ב כיון דאחציף לפניו להדירם גם בשעת חרטה אם אין לו חרטה גמורה יחציף פניו (לד) שם במשנה וכחכמים
(לה) כפי׳ הרא״ש שם (לו) טור ממימרא דרב נזיר דף ל״ב ע״ב וכ״פ הסמ״ג (לז) כרב הונא ורב פפא גיטין דף ל״ה ע״ב תוספות שם והרשב״א וש״פ מהירושל׳ בההוא עובדא דאתא קמי דר׳ בון וכו׳ א״ל לשחק בקוביא קאמינא
(לח) מפי׳ רש״י שם בגיטין וכן משמע מהירושלמי
(לט) הרשב״א בתשובה וכ״כ הרא״ש שם והריב״ש בתשובה
(מ) הרשב״א בתשובה (מא) הריב״ש בח״א סי׳ ל״ו מהירושלמי הנזכר
(מב) בקיצור תשובת הרשב״א
(מג) שם בשם הרש״ט והוכיח בראיות (ור׳ ירוחם) (מד) טור בשם הרמב״ם בפ״ו מהלכות שבועות מעובדא דרבינא דהוה ליה נדרא לדביתהו וכו׳ נדרים דף ח׳ ע״ב והכי מוכח בירושלמי מדבעי בפ״י דנדרים מהו להתיר ע״י תורגמן וכו׳ ומסיק דע״י תורגמן שרי משום דבעל דבר נמי תמן קאי וכן הכריע הרשב״א בתשובה ועובדא דבת יפתח יוכיח וכ״כ הריב״ש בשם הרא״ה והגמ״יי שם ברמב״ם והגמר״ד דקידושין (מה) כרב פפא דאמר בשאלה ד״ה אין חכם וכו׳ נדרים דף צ׳ ע״א הסכמת הפוסקים
(מו) לשון הרמב״ם שם בפ״ז מה״ש דין י״ד
(מז) ר״ן בתשובה סימן נ׳ (מח) תשו׳ הרמב״ן סימן רמ״א ותשו׳ הרשב״א (מט) ריב״ש בח״ב סי׳ ל״ו (נ) ברייתא נדרי׳ דף ס״ה ע״א ובפי׳ המשנה שכתבתי עם מסקנת הדין וקצת שאר דינים הנלוים אליהם שחברתי פה בגלותי וקראתיו כלי גולה השי״ת יזכני לגמרו הוכחתי שנשמט בהעתק דין זה תיבה אחת וכצ״ל לאותו שנדר על דעתו ומדעתו פי׳ ומרצונו וכו׳ כיון שנדר לו בשביל טובה שקיבל ממנו וכמו שכתב בכ״מ בפ״ז מה״ש ובב״י בסי׳ זה לדעת הרמב״ם ולדעת הרא״ש ובשם רא״מ והראב״ד וכ״כ התוספות שם בשם ר״ת והרשב״א והמרדכי והטור והר״ן וסמ״ג ומהרי״ק בתשובה וש״פ זולת הרמב״ן ולחד תירוצא בתוספות דגיטין כנזכר לקמן וכן מוכח מדברי המחבר שכ׳ אבל אם מעצמו וכו׳ בלא דעתו משמע שא״צ דעתו ורצונו אבל צריך להודיע לו כמ״ד בירושלמי מפני החשד כמ״ש הרמב״ם ושאר פוסקים וראיתי עכשיו בחיבור הרב ט״ז שכת׳ שמה שכ׳ בש״ע אלא אם כן הודיעו וכו׳ פירושו שיהיה רצונו בכך ולענ״ד דלא בא המחבר לסתום אלא לפרש אף שהרב הגאון רמ״א כ׳ שני הדינים בשם י״א מ״מ הדבר מוכרח כמ״ש לענ״ד וכמ״ש ג״כ הרב ט״ז
(נא) תוספות בגיטין דף ל״ה ע״ב וכן כתב הרא״ש והר״ן בשם ר״ת שם בנדרי׳ וכ״כ הטור וכ״נ מדברי הרא״ש שהסכים לדברי ר״ת וכ״כ הסמ״ג והריב״ש בתשו׳
(נב) שם בריב״ש וכנזכר לעיל סעיף י״ד וציינתיו שם
(נג) הראב״ד והרשב״א בתשובה ומהרי״ק בסי׳ נ״ב
(נד) הר״ן בתשובה מדברי התוס׳ בגיטין דף ל״ה ע״ב וכן כתב הרשב״א בתשובה
(נה) שם בתוספות לתירוצא בתרא וכ״כ בתשובות להרמב״ם סי׳ רמ״ח רמ״ט ור״ן וכדעת רשב״ל דאמר בירושלמי מפני החשד (נו) מימרא דאמימר גיטין דף ל״ו ע״א
(נז) שם ומייתי שם כי ההוא מקרי דרדקי וכו׳
(נח) כרב נחמן גיטין דף מ״ו ע״א הרא״ש והרשב״א והר״ן וש״פ
(נט) תוס׳ והרא״ש והר״ן וש״פ
(ס) טור בשם סמ״ג בשם ר״ת וכ״כ מהרי״ק בסי׳ נ״ב בשם התוס׳ (סא) טור מדברי התוס׳ שבועות דף כ״ט ע״ב ומדברי אביו הרא״ש שם מהא דגיטין וציינתיו בסעיף דלעיל ומההיא דנזיר דף נ״ז ע״א (סב) שם מהתוס׳ והרא״ש והר״ן והמרדכי על מימרא דאמימר וציינתיו לעיל ריש סעיף כ״א וסמ״ג בשם הגאונים והרשב״א בתשובה וכן נראה מדברי הרמב״ם (סג) ר״ן בפ״ד דגיטין (סד) מדברי התוס׳ והרא״ש בשבועות דף כ״ט ע״ב
(סה) שם
(סו) לשון הטור
(סז) הר״ן בתשו׳ וכ״כ הרשב״א בתשובה
(סח) שם בתשובת הרשב״א בשם הרא״ה (סט) תשו׳ הרשב״א וסיים שם דהיתר צבור מיגז גייז לה וכהפרת הבעל כדלקמן סי׳ רל״ד וכתבה מהרי״ק בשורש נ״א (ולקמן רכ״ט סעיף ב׳) (ע) תשובת הרשב״א וסיים שם שהרי הם כאלו התנו לעשות כך
(עא) שם מפני שכאלו התנו וכענין הפרת הבעל שא״צ להמתין עד שיחול (עב) ריב״ש בח״ג סי׳ קע״ח מהירושלמי וציינתיו לעיל סעיף י״ד (עג) הר״ר דוד כהן בתשובה (עד) בתשובות להרמב״ן (עה) הרא״ש בכלל ה׳ סי׳ ד׳ וכלל ז׳ סי׳ ה׳ והריב״ש בח״א סי׳ ע״ג (עו) הר״ן בתשובה וכ״כ הרשב״א בתשובה (עז) סמ״ג בסי׳ רל״ח בשם שהורה גאון ותשובת הגאונים ושכן ראה בתשובות ר׳ יוסף ט״ע והמרדכי בשם תשובת רש״י ותשו׳ להרמב״ן סי׳ ר״פ וש״פ (עח) שם (עט) הרא״ש בתשובה כלל ה׳ סי׳ ד׳ ממדרש ילמדנו שכן היתה שבועת יהושע ושבועת פילגש בגבעה ושבועת שאול גזירה ונידוי (פ) תשובת הרא״ש כלל י״ב (מהגהת מיי׳) (פא) תשובת הרשב״א ודוקא שלא היתה לתועלת חבירו אבל אם היתה לתועלת חבירו כגון שנשבע ליתן לו מנה די כשיאמר הרי אני כאלו התקבלתי ב״י והוכיח בראיות כדלקמן סי׳ רל״ב (פב) תשובת הרשב״א וכתב שם שא״צ רשות פה אל פה אלא אפילו בכתב ידו כל שהוא מכיר חותם ידו (ורמב״ן סי׳ רנ״ד) (פג) הרשב״א בתשו׳ (פד) תשובת הרשב״א וכר׳ יונתן דאמר משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו סנהדרין דף פ״ה ע״ב ובכמה דוכתי (פה) תשובת הרשב״א (וריב״ש לדעת הרא״ש ורמב״ן סי׳ רנ״ט וסוף ספר כל בו)
(פו) כדעת הריב״ש בח״א בסי׳ צ״ט ובח״ב סימן קנ״ח והביאם הרב ב״י בסי׳ זה
(פז) שם
(פח) שם לדעת הרא״ש ולדעת הריב״ש וכתב שם עוד שאפילו לדעת הרא״ש אם אין בשבועה תביעת ממון כיון שאין כאן חיוב ממון אין השבועה אלא עד הזמן ולא יותר (פט) הרשב״א בתשובה וכן כתוב בתשובות להרמב״ן סי׳ רע״ה
(צ) שם בתשובות להרמב״ן וע״ש (צא) תשובת הרשב״א מהא דאמרינן בב״ק לא נתכוונה זו אלא להגון לה וציינתיו לעיל ריש סי׳ רי״ט (צב) הרא״ש בתשובה כלל ח׳ (צג) בתשו׳ להרמב״ן והיא בתשו׳ הרשב״א וסיים שם וענין יהודה דאיתא (בב״ק דף צ״ב ע״א) מפני שהיה סובר דנדוי על תנאי אם נתקיים התנאי א״צ הפרה וע״כ לא שאל על נדויו וכו׳ ואמרי׳ במכות י״א ע״ב נידוי על תנאי צריך הפרה מנ״ל מיהודה כו׳
(צד) מרדכי פ״ז דמציעא בשם ה״ר פרץ ורבינו ירוחם בנתיב י״ד שקבל מרבותיו ולפיכך לא התירו ליהודה לא יעקב ולא מרע״ה עד שהתפלל עליו משה רע״ה (צה) בתשובת הרמב״ן סי׳ רע״ד
(צו) כן משמע מתשובה הנזכרת וכ״נ מתשובת הר״ן סי׳ י״ז מטעם דכל שלא התיר הראשונה לא חלה השניה ואין מתירין הנדר עד שיחול וכמ״ש בסי׳ רכ״ט סעיף ג׳ (צז) תשובת הרשב״א (צח) תשובת הרשב״א: (וכפול בח״מ סי׳ ע״ג סעיף ט׳) משום דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם והוי ספיקא דאורייתא ואזלינן לחומרא (צט) תשובת הרשב״א מההיא דמחצה לאהרן ומחצה לבניו ב״ב דף קמ״ג ע״א (ק) הריב״ש בח״ב בסי׳ קמ״ה (קא) שם בח״ג סי׳ צ״ו רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון